רצונו של כול שופר הוא, להשמיע בשורה. במילים בניגון ואף לתת כיוון. אני ועוד
רבים כמוני מבולבלים מהמצב. השופר הוא אחד מאתנו אולם יש בכוחו להדהד את המילים.
עד למקומות הרחוקים ויחד עם זאת לחולל שינויים במצב.
במלחמות ישראל הוא השתתף, גם היום יש מלחמה, והוא איפה? הוא עשה אותנו או שאנחנו.
להציל את עמי הלכתי לבקש מהשופר שישמיע את דעתו בקול עז וברור.
השופר הגדול ענה אותי ואמר, ״איני יכול כי כולם אוהבים לשמוע אותי שר על אהבה.״
אמרתי, ״מה אני מבקש ממך, תשיר את דעתך, אל דאגה לא תהיה לבדך נצרף עוד שופרים ושופרות.״
השופר הגדול חזר ואמר, ״אני מפחד.״
ביגון הלכתי לשופר השני, ואמרתי, ״שופרי השופר אתה זמר גדול, בוא ועשה למען עמך ותשמיע את דעתך.״
והוא ענה ואמר, ״כבר אין לי קול מזה שבועות שאיני שר.״
חייכתי ואמרתי, ״אתה יכול רק להגיד?״
״מצטער ידידי, צריך ללכת שמור לי תור למספרה.״
הלכתי לשופר השלישי והתחננתי, ״אנא שופר יקר נקוב מחירך והשמע קולך.״
צחק הוא בקול עמוק, ״בנזיד עדשים אתה קונה אותי?״
אבל וחפוי סובבתי בכיכרות ולא ידעתי מה לעשות, איך אפשר שיהיו 120 ראשי ממשלה ולכול אחד דעה ועוד אחת, אינסוף.
בצר לי פגשתי איש חכם, ואמר, ״תלמד לקבל את החיים שינוי אפשר בעצמך בלבד.״
שלכם באהבה.